הפאפא הצהיר כי לכנסייה יש מערכת יחסים פסטורלית עם העולם

הפאפא Leo XIV התייחס למערכת היחסים הפסטורלית של הכנסייה עם העולם במהלך שיעורו בקהל הכללי ביום רביעי. במסגרת סדרת שיעורים על מסמכי ועידת Vatikan II, דן הפאפא בחוקה הפסטורלית Gaudium et spes, העוסקת באופן שבו על הכנסייה להתייחס לעולם של ימינו.

הפאפא התייחס לרעיון של הקדוש Johannes XXIII מנאום הפתיחה של הוועדה בשנת 1962, לפיו תוכניותיו המסתוריות של ההשגחה האלוהית מתגשמות בתוך שינויים גדולים בעולם ובאנושות. הוא ציין כי אלוהים פועל דרך בני אדם, לעיתים מעבר לציפיותיהם, ויכול להפוך אירועים קשים לטובת הכנסייה. לפיכך, הכנסייה אינה צריכה להיות נבואת משפט הסבורה שהדברים היו טובים יותר במאות קודמות.

הפאפא הסביר כי המונח חוקה פסטורלית מעיד על כך שמערכת היחסים הפסטורלית עם העולם היא חלק מהותי ממהותה של הכנסייה. הוא הדגיש כי פסטורליות אינה אופטימיות נאיבית, אלא נאמנות למסתורין של כריסטוס ולגשמיותו. כריסטוס קורא לכנסייה לצעוד בדרכו ולחלוק עם בני האדם את שמחותיהם, תקוותיהם, צערם וייסוריהם.

בנוסף, הפאפא הדגיש כי הכנסייה אינה רשאית להיות פסיבית או אדישה מול שינויי העולם וחיי בני האדם. הוא קרא להקשיב בלב, להניח למה שנשמע לאתגר את הכנסייה ולהשתתף באופן פעיל. הוא ציין כי על הכנסייה לשאת את נשאי בני האדם, במיוחד את אלו הסובלים מחוסר צדק, אפליה ואלימות.

הפאפא התייחס לדבריו של הפאפא Franciscus, לפיהם הטיפול בעניים אינו רק חובה מוסרית אלא חלק מההבנה התיאולוגית, שכן הכנסייה קרואה למצוא את כריסטוס בעניים ולהיות חבריהם. הוא ציין כי העושר הגשמי מחולק כיום באופן לא שוויוני ולא צודק, וחלק גדול מהאנשים חיים ברעב ובעוני.

לסיום, הפאפא ביקר את הצריכה האנוכית ואת האשליה שניתן לבנות שלום באמצעות מלחמה, שכן אלו מאיימים על עתיד כדור הארץ. הוא קרא לכנסייה לשרת את האישיות האנושית, להקשיב לשאלות ולתקוות של לב האדם ולהפנות אותם לכריסטוס, שהוא המפתח והמטרה של ההיסטוריה האנושית.