הכנסייה העולמית · 6 בנובמבר 2026
בישוף גרמני חולק על דברי האפיפיור לגבי אופייה השיטתי של התעללות מינית בכנסייה
בישוף גרמני פרסם הצהרה רשמית החולקת על הערותיו של האפיפיור לאו הארבעה עשר בנוגע להתעללות מינית בתוך הכנסייה, ובמיוחד על הטענה כי מדובר בבעיה אנושית בעיקרה ולא בתופעה שיטתית המושרשת במבני הארגון. הבישוף גאורג באצינג מלימבורג פרסם את הדברים באתר האינטרנט של הדיוקסיה שלו, שם פירט את נימוקיו להתנגדותו לדברי האפיפיור שניתנו בחזרתו מצרפת בחודש ספטמבר.
המחלוקת פרצה לאחר ראיון שערך סייריאק זלר מאמצעי התקשורת הצרפתיים עם האפיפיור בעת טיסתו חזרה מצרפת, שם נפגש עם ניצולים של התעללות מינית קלריקלית. כאשר נשאל האפיפיור האם הוא מכיר באופי השיטתי של ההתעללות, הוא השיב כי אינו רוצה לסתור את דברי הקורבנות, אך העדיף לנסח את הדברים אחרת. האפיפיור ציין כי בעוד שארגונים מסוימים בתוך הכנסייה פעלו כמערכת מתעללת, הרי שהתעללות מינית היא בראש ובראשונה בעיה אנושית, וכאשר היא מתרחשת בכנסייה נוסף לה מימד נוסף הפוגע בחיי האמונה של אנשים.
בתגובה לדברים אלו, טען הבישוף באצינג כי ההגדרה שסיפק האפיפיור היא בלתי מספקת ועלולה להוביל לתוצאות בעייתיות מאוד. הבישוף הדגיש כי הכרה בגורמים שיטתיים אינה ייחודית לדיון המתקיים בגרמניה, אלא היא תוצאה של ממצאים מדעיים ושל חוויותיהם של אנשים שסבלו רבות בתוך הכנסייה. לדבריו, אם הכנסייה תמעיט בערך הגורמים השיטתיים של אלימות מינית או תכחיש בקיומם, יהיה בכך נסיגה חמורה שתפגע עוד יותר בקורבנות ותסכן את אמינות החקירות המתנהלות.
הבישוף הודה כי האפיפיור הדגיש את אחריותה של הכנסייה, אך סבר כי לא הרחיק לכת די הצורך בדיונו בהיבט השיטתי של ההתעללות. באצינג קרא לאפיפיור להכיר באופן ברור ומפורש בגורמים השיטתיים של אלימות מינית, ושאל האם האפיפיור מכיר בכך שלא רק יחידים וארגונים, אלא גם מבנים ספציפיים בתוך הכנסייה הקתולית אפשרו את ההתעללות ואת כיסויה. לטענת הבישוף, למען הקורבנות, אסור לכנסייה לטייח דבר, להקל ראש במאומה או להתעלם מאמיתות לא נוחות.
בנימוקיו הסתמך הבישוף באצינג במידה רבה על מחקר שהוזמן על ידי ועידת הבישופים הגרמנית ופורסם בשנת 2018. המחקר טען כי אין להבין את ההתעללות בכנסייה רק כהתנהגות בלתי הולמת של יחידים, אלא כתופעה המשקפת גורמים מבניים בתוך הכנסייה שמגבירים את הסיכון להתעללות. בין הגורמים הללו מנה הבישוף קלריקליזם, יחסי כוחות א-סימטריים, הרמה מקודשת של סמכות כהנית, צורות בעייתיות של התפתחות אישית ובשלות פסיכו-מינית, וכן טאבו סביב מיניות ונטייה מינית.
הבישוף הדגיש כי הכרזה יעילה על הבשורה מחייבת את הכנסייה לבצע הערכה עצמית דרסטית, וכי עליה לא להעדיף את האינטרסים המוסדיים שלה על פני כבוד האדם. לדבריו, סמכות רוחנית לעולם אינה פוטרת מאחריות ומפיקוח. באצינג קרא לשינוי המבנים שבהם מופעל כוח, נתפסת אחריות ומתקבלות החלטות, ודרש כי הנהגת הכנסייה תהיה כפופה לאחריות מחייבת, תהליכי קבלת החלטות שקופים ומנגנוני בקרה יעילים ועדיף עצמאיים. הוא סיכם כי הכנסייה חייבת להימדד ביכולתה לשנות מבנים אלו, הן בגרמניה, הן ברומא והן בכל מקום בעולם.