האפיפיור מתפלל תפילת המלאך ומדבר על משמעות משל העובדים בכרם

האפיפיור אמר: אחים ואחיות יקרים, יום ראשון מבורך. בליטורגיה של היום, ובאמצעות דברי הנביא ישעיהו, מעניק לנו ה' סיבה גדולה לתקווה, שכן הוא אומר לנו כי מחשבותיו אינן מחשבותינו, ודרכיו אינן דרכינו. כן, תכניות ה' גדולות בהרבה ממה שאנו יכולים, בני האדם, הכבולים בחטא, לדמיין או להוציא לפועל. לכן, הקריאה של הנביא, שהיא יותר דחופה מתמיד, מתבטאת בכך שעלינו להפסיק את דרכינו העקומות ולשוב אל ה', שהוא רחמים וסליחה.

בברית החדשה, המשיך האפיפיור, מתארים משליו של ישו את החדשה שמה שמור לנו מה', אך הם גם חושפים את ההתנגדות שאנו מראים כלפי צדק רחב יותר ואהבה גדולה יותר. היום, במיוחד, אנחנו שומעים את סיפור העובדים שהוזמנו לעבוד בכרם, חלקם עבדו כל היום, חלקם עבדו רק כמה שעות, וחלקם הוזמנו רק בשקיעה.

אך מהות המשל טמונה ברגע תשלום השכר, כאשר בעל הכרם מקיים את ההבטחה שלו לעובדים ששכרם הוסכם עליו; אך הוא גם רוצה שהם יראו את טובו, ויבחינו בעיניהם שהוא מתייחס לאלה שהגיעו בשעה האחרונה באותה הדרך.