הכנסייה העולמית · 6 באוקטובר 2026
הנסיך שהפך לג'זואיט: סיפורו של פרנסיסקו בורחיה
פרנסיסקו בורחיה, שהיה נסיך, בן אצולה וסגן נשיא קטלוניה, ויתר על נכסיו ועל הקריירה שלו כדי להצטרף למסדר הג'זואיטים.
בורחיה נולד בשנת 1510 למשפחה אריסטוקרטית בעלת השפעה רבה באירופה, שהייתה קשורה הן למונרכיה הספרדית והן לחצר הפפית. הוא היה נינו של האפיפיור אלכסנדר השישי מצד אביו וקרוב משפחה של המלך פרננדו הקתולי מצד אמו. לאחר מות אמו כשהיה בן עשר, גדל תחת השגחתם של קרובי משפחה, ביניהם דודו, הארכיבישוף של סרגוסה.
החל משנת 1528 שהה בורחיה בחצרו של הקיסר קרל החמישי, שם רכש השכלה וקשרים בדרגי השלטון הגבוהים. הוא נישא לאריסטוקרטית פורטוגזית בשם אלנורה דה קסטרו, ומהנישואים נולדו שמונה ילדים. במהלך תקופה זו מילא תפקידים ציבוריים וניהל נחלה רחבה, אך התעניין בחיי רוח.
נקודת מפנה חלה בשנת 1539 עם מותה של הקיסרית איזבלה הפורטוגזית. בורחיה ליווה את גופתה לגרנאדה והיה עליו לאשר את זהותה, חוויה שחשפה אותו לשבירותה של המעמד והתהילה הארצית. זמן קצר לאחר מכן, מינה אותו קרל החמישי לסגן נשיא קטלוניה, תפקיד שמילא בין השנים 1539 ל-1543.
במהלך שהותו בברצלונה נחשף בורחיה לג'זואיטים הראשונים, ובהמשך פיתח קשר עם איגנציוס מלויה, מייסד המסדר. הוא התכתב עם מלויה ועבר תחת הדרכתו התבודדות של שלושים יום המבוססת על התרגילים הרוחניים. לאחר מותה של אשתו בשנת 1546, החליט בורחיה להצטרף למסדר, אך עשה זאת בסתר במשך מספר שנים כדי להבטיח את עתידם של ילדיו.
בשנת 1550 ויתר בורחיה על תאריו ועל רכושו לטובת בנו הבכור והצטרף רשמית לג'זואיטים, ובשנת 1551 הוסמך ככומר. הוא השתמש בניסיונו המנהלי והפוליטי כדי לסייע למסדר, ביניהם הקמת מכללות וביקור במרכזים ג'זואיטיים בחצי האי האיברי. בשנת 1554 מונה לנציב הכללי של הג'זואיטים בספרד ובפורטוגל.
בשנת 1559 נכללו כתביו ברשימת הספרים האסורים, זאת בשל פרסום שש בכתביו יחד עם טקסטים של מחברים אחרים שיוחסו לו בטעות. בשנת 1565 נבחר בורחיה להיות הגנרל השלישי של מסדר הג'זואיטים. במשך שבע שנים הוא הוביל את המסדר, תמך בפיתוח מכללות וביסס את פעילות המיסיונרית של המסדר באירופה, בהודו ובשתי אמריקות.