כנסיות יכולות לעזור למשפחות צבאיות לבנות עמידות רוחנית

עמידות מוגדרת כיכולת להסתגל בהצלחה לאתגרים או לנסיבות קשות. זו יכולה להיות פסיכולוגית ורגשית, אך היא גם רוחנית בעצם. מקורה בא מאלוהים ומדברו, שממנו אנו שואבים את התקווה האולטימטיבית שלנו.

קצין צבא בדימוס סיפר לאחרונה על התנ"ך שהוא עדיין שומר מהפריסה הראשונה שלו לעיראק. ירי היה קול יומיומי, והתקפות איימו על היחידה והבסיס שבו הוא התגורר. מול אי ודאות זו, הוא בילה הרבה מזמנו בכנסיית השדה, שם פיתח חברות קרובה עם הכומר הצבאי. הכומר נתן לו תנ"ך צבאי. לפני כל משימה, הקצין וחברו הקרב היו קוראים קטע ביחד, מניחים את ידיהם על הרכב שלהם, ומתפללים להגנה. הנסיבות נשארו מסוכנות, אך בתוך הסכנה הזו, הכתוב, התפילה והנוכחות של כומר דואג הפכו לחלק מהדרך שלהם להתמודד עם כל יום. הקצין תיאר את הפריסה כתקופה של גדילה רוחנית משמעותית.

עמידות רוחנית ארוכת טווח דורשת עזרה בשני צרכים נפרדים אך קשורים זה לזה בקשיחות. ראשית, למשפחות עמידות באמת יש חיים רוחניים חזקים ומשותפים. שנית, למשפחות עמידות יש רשת חברתית חזקה ואוהבת סביבן. מתן משפחות צבאיות תערובת של כלים רוחניים מותאמים וקהילות תומכות יוצר בסיס של יציבות ועמידות רוחנית התומכים ישירות בכשירות המשימה ובשגשוג ותיקים לטווח ארוך.