תרבות ורעיונות · 22 באוקטובר 2026
ההמתנה הפעילה של הנוצרים
"שמרו על לבוש השירות ושמרו את מנורותיכם דולקות". עמוד זה של הבשורה שנכתב לפני 2000 שנה יכול להתייחס לכל אנשי שירותי החירום בלילה… כמו שהוא יכול היה להשרות השראה למוטו של הצופים: "תמיד מוכנים!" לשרת את זה שיבוא. מנורת המיומנות באור, וההמתנה לשובו של האדון היא פעילה. אך הטקסט של לוקס עושה תפנית: באמצע הלילה האדון נכנס לביתו, נעשה משרת.
המשרתים כבר אינם זקוקים למנורתם: האדון הוא בעצמו המנורה הדולקת באמצע הלילה. יום חדש עולה, עולם חדש נפתח: סיפור זה מודיע על מעשה רחיצת הרגליים של תלמידי המשיח במהלך הסעודה, אות לחידוש ממלכת האל. חיינו לעיתים קרובות נמצאים באור של נר דולק, רצף של המתנות, לפעמים חרדות, לפעמים שמחות: חזרתו של ילד, ביקור, חג, תוצאת מבחן… כשאני נשאר משרת ערני, אני מוכן לקבל את זה שבא.
תמיד הזמן להחזיק מנורה דולקת, במילה של חיזוק, ג'סט של שלום, תפילה נאמנה. כך, ההמתנה אינה חרדה, אלא פעילה, ערנית ושמחה. האדון ייכנס לחיי כאשר אפתח לו את דלתי. אז הוא לא יקרא לי יותר משרת אלא חבר, והוא ישתף אותי בשמחתו. שירות בכל עת! קריאות נוספות: אפ 2,12-22; תה 84 (85)