הביקור של האפיפיור León XIV ב-Uruguay נועד לחדש את התקווה הנוצרית

an old church with a red roof surrounded by trees — Different Resonance / Unsplash

האפיפיור León XIV החל ביום שישי, ה-6 בנובמבר, את ביקורו השליחותי ב-Uruguay, השלב הראשון במסע שיביא אותו גם ל-Argentina ול-Peru. עם הגעתו ל-Montevideo, התקבל האפיפיור רשמית בכיכר Independencia, שם נפגש עם רשויות המדינה ועם נשיא הרפובליקה, Yamandú Orsi. היום הראשון הסתיים בחגיגת ערביות בקתדרלה המטרופוליטנית, בהשתתפות בישופים, כמרים, שמאמים, אנשי דת ותלמידי סמינר.

לוח הזמנים של האפיפיור ימשיך ביום שבת ב-Paysandú, ולאחר מכן יחזור לבירה למפגש עם הקהילה החברתית של Casavalle, פגישה עם גורמים בתחום החינוך וערב תפילה באצטדיון Centenario. Fray Rafael Colomé Angelats, דומיניקני קטלאני המתגורר ב-Montevideo, ציין כי הגעת האפיפיור נתפסת כהזדמנות לחידוש התקווה הנוצרית במדינה.

Colomé פועל בקהילה ובמנזר דומיניקני השוכנים בשכונה עממית ושוליים ב-Montevideo. הקהילה פועלת באזור זה מזה תשעים שנה, ומשתרעת על פני כעשרה קילומטרים רבועים. השכונה מאכלסת אוכלוסיות שהגיעו מחלקים פנימיים של המדינה ומחו"ל, ובמיוחד מ-Venezuela ומ-Cuba. עבודתו של Colomé כוללת ליווי צרכים חברתיים, עבודה עם קהילות בסיס ופעילות הוראה והכשרה.

המסלול השליחותי של Colomé החל ב-Barcelona בשנת 1975, כאשר הכיר את הדומיניקנים של רחוב Bailén. הוא פעל ב-Guatemala, שם הוסמך ככומר, ובנוסף שהה ב-Paraguay וב-Argentina. הוא מציין כי הוא נמצא באמריקה מאז גיל 24, כאשר בילה שלושים שנה ב-Argentina, תשע שנים ב-Paraguay ושלוש שנים ב-Guatemala, ובשנתיים האחרונות הוא פועל ב-Uruguay. הוא שומר על קשר הדוק עם הדיוקסיה של Sant Feliu de Llobregat ועם הבישוף Xabier Gómez.

הכנסייה ב-Uruguay, שמונה כמעט שלושה מיליוני תושבים, היא מיעוט במדינה עם מסורת חילונית עמוקה. Colomé מעריך כי הקתולים מהווים כ-35% מהאוכלוסייה. הוא מדגיש כי הקתוליות במדינה היא בחירה אישית ואינה מובנת מאליה, בשל השפעות של הבנייה חברתית המקדשת את חופש המצפון וההפרדה בין התחום האזרחי לדתי. החברה ב-Uruguay מושפעת רבות מהבנייה רציונלית ומבנייה של הבנייה חופשית, מה שדורש מהמאמינים להסביר ולהצדיק את אמונתם בשיח עם הקהילה.

הכנסייה ב-Uruguay מתמודדת עם קשיים הכוללים מחסור במשאבים, אי שיוויון חברתי ומצבים של פגיעות. Colomé מצביע על בעיות חברתיות רגישות, כגון שיעור התאבדויות גבוה ואוכלוסיית אסירים רבה. הוא מציין כי קיימים ניגודים חריפים בין השכבות המבוססות לאלו החיות בתנאים קשים, וכי משפחות רבות סובלות מהגירה של בני משפחה לחו"ל. לטענתו, מצבים אלו מעידים על פצעים עמוקים בחברה הזקוקה לאופקים של משמעות.